[ זמן כנסת ]

- תואר ראשון במשפטים והסמכה של לשכת עורכי הדין - תואר שני במדיניות ציבורית, אוניברסיטת תל אביב (הסמכה ביוני) - תעודת עיתונאי, משרד התקשורת

סמלת

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה היא עורכת דין, פעילה חברתית ועיתונאית לשעבר. בעלת תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו. פנינה נולדה בשנת 1981 בכפר וזבה שבאתיופיה, ובשנת 1984, כשהייתה בת שלוש, עלתה לישראל במבצע משה דרך סודאן. בתחילה התגוררה עם משפחתה במרכז הקליטה בפרדס חנה, ובשנת 1988 עברה לעיר פתח תקווה, שם היא מתגוררת עד היום. היא התחנכה באולפנת צפירה, ולאחר מכן עברה לפנימיית כרמית ולמדה בתיכון מכללת אורט גבעת רם בירושלים. בשנת 1999 התגייסה לצה"ל לתפקיד סמלת מבצעים בפיקוד העורף, ומעת לעת הייתה גם זמרת בפיקוד, בטרם הוקמה בו להקה רשמית. בשנת 2002 החלה את לימודיה במשפטים, ובמקביל הייתה מדריכה של ילדים ונוער בסיכון ופעילה חברתית בשכונות מוחלשות בעיר פתח תקווה. בשנת 2004, עם היבחרה לסגנית יושב-ראש איגוד הסטודנטים של יוצאי אתיופיה בישראל, החלה פנינה לעסוק בפעילות ציבורית. ב-2006 היא הייתה ממקימי מטה המאבק לקידום שוויון חברתי לקהילה האתיופית, והובילה מחאות נגד גזענות ואפליה, בעיקר בפרשת תרומות הדם ובנושאי אפליה דתית ואפליית תלמידים במערכת החינוך. בתקופה זו גם עשתה את צעדיה הראשונים בעולם התקשורת, ובשנת 2005 החלה להגיש בערוץ הראשון את תוכנית האקטואליה "שישי בחמש". בשנת 2006 נבחרה לנציגת ציבור במועצת העיתונות בישראל, ובשנת 2007 הוסמכה לעריכת דין. בתחום זה עסקה תקופה קצרה, עד שבשנת 2008 עברה באופן מוחלט לתחום התקשורת. בשל פעילותה החברתית בעשור האחרון, ובעיקר בשל המאבקים שהובילה נגד אפליה וגזענות, זכתה פנינה בשנת 2016 באות מרטין לותר קינג מטעם מכון Drum Major, שהוענק לה על ידי בנו של מרטין לותר קינג ונשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין. קודם לכן, בשנת 2015, קיבלה את אות הידידות החברתי של הקרן לידידות. בשנה זו היא גם נבחרה לאחת מ-100 הישראלים המשפיעים של העיתון דה מרקר. בשנת 2012 עזבה פנינה את תחום התקשורת והתמודדה לראשונה לכנסת התשע-עשרה מטעם מפלגת יש עתיד, וכשהייתה בת 31 נבחרה לכהן כחברת כנסת. היא האישה יוצאת אתיופיה הראשונה שנבחרה לכנסת בישראל, והיא אף מונתה לסגנית יושב-ראש הכנסת בקדנציה הראשונה שלה. בכנסת התשע-עשרה פנינה הייתה חברה בוועדת הכנסת, בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדה לענייני ביקורת המדינה ובוועדה המיוחדת לזכויות הילד. היא עמדה בראש שדולת קידום עולי אתיופיה בישראל והשדולה לקידום זכויות נפגעי עבירה בישראל. כמו כן, הייתה פעילה בשדולות נוספות, ובהן השדולה לקידום ולחיזוק הפריפריה ושכונות המצוקה ובשדולה לחיזוק הקשר עם העם היהודי. בנוסף לכך, פנינה עמדה בראש אגודת הידידות של ישראל ומדינות אפריקה והייתה שותפה לחיזוק הקשר הבילטרלי בין המדינות, שבמסגרתו התקיימו חילופי משלחות בשיתוף משרד החוץ והוקמו אגודות ידידות בגאנה. ב-2015 פנינה התמודדה בבחירות הכלליות לכנסת העשרים, אך מיקומה ברשימה לא אפשר את כניסתה בשנית. בשנים 2015–2018 היא המשיכה בעשייה ציבורית בהתנדבות מחוץ לכנסת: היא הייתה חברת הוועד המנהל של בשבי"ל – ארגון שקיפות בין-לאומית ישראל, חברה במועצה הלאומית לכלכלה, חברה בוועדה ציבורית מיוחדת של רשות החברות הממשלתיות, אשר המליצה על קידום ייצוג הולם של קבוצות מוחלשות בדירקטוריונים ממשלתיים, יושבת-ראש ממלאת מקום בוועדת משנה של המל"ג וחברה בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בשנת 2015 הייתה ממובילי מחאת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית. כמו כן, בתקופה זו היא יזמה והובילה להחלטת ממשלה בדבר הקמת ועדה מיוחדת במשרד המשפטים – ועדה שבחנה וכתבה את דוח פלמור, העוסק בגזענות ואפליה בישראל, בפרט בקרב יוצאי אתיופיה, ובדרכי טיפול ושינוי מדיניות למאבק בתופעה. פנינה אף הובילה מדיניות חדשה לשילוב מיטבי עבור בני ובנות קהילתה. עד חזרתה לכנסת פנינה עסקה בתקשורת, הייתה דירקטורית חיצונית, ניהלה כפרילנסר את החטיבה החברתית של לשכת עורכי הדין והמשיכה להרצות בפני ילדים ונוער ובפני משלחות בארץ ובחו"ל. בפברואר 2018 חזרה פנינה תמנו שטה לכהן בכנסת העשרים מטעם מפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד. אפשר לקרוא את קורות החיים של חברי הכנסת גם בשפה הערבית והאנגלית.