[ זמן כנסת ]

דוקטור לרפואה

ממייסדי סיעת התנועה הערבית להתחדשות – תע”ל, חבר הרשימה המשותפת (חד”ש, רע”ם, בל”ד, תע”ל). נולד בטייבה שבמשולש (בשנת 1958) ומתגורר בה, רופא שהתמחה ברפואת נשים. בתחילת דרכו הפוליטית הקים את חוג האקדמאים הערבים. בשנות ה-80 של המאה שעברה היה שותף במגעים בין ישראל לאש”ף ונמנה עם הראשונים שעסקו בכך. בשנת 1993, לאחר החתימה על הסכם אוסלו, מינה אותו יאסר ערפאת, יושב-ראש הרשות הפלסטינית באותה תקופה, ליועצו המיוחד. בשנת 1996 הקים עם קבוצת אקדמאים ערבים את תע”ל, התנועה הערבית, שהתמודדה בבחירות לכנסת הארבע-עשרה, אך הוא החליט לפרוש וקרא לתומכיו להצביע עבור המפלגות הערביות. בשנת 1998, נוסף על תפקידו כיועץ מיוחד לערפאת, שימש דובר המשלחת הפלסטינית למשא-ומתן שהתנהל לקראת החתימה על הסכם-וואי. במרס 1999 התפטר מתפקיד יועצו של ערפאת, וזמן קצר אחר כך התמודד ונבחר לכנסת החמש-עשרה ברשימת הברית הלאומית הדמוקרטית (בל”ד) בראשות עזמי בשארה. הרשימה השיגה שני מושבים בכנסת. בדצמבר אותה שנה פרש טיבי והקים את סיעת התנועה הערבית להתחדשות –תע”ל. לקראת הבחירות לכנסת השש-עשרה (2003) פסלה ועדת הבחירות את השתתפותו בבחירות, ואולם בית-המשפט העליון ביטל את הפסילה. באותן בחירות התמודדה סיעתו, תע”ל, ברשימה משותפת עם סיעת חד”ש. הרשימה זכתה בשלושה מנדטים וטיבי נכנס לכנסת, אולם חילוקי דעות בתוך חד”ש גרמו לפירוק השותפות. בבחירות לכנסת השבע-עשרה (2006) הוצב במקום השני ברשימת רע”ם-תע”ל (הרשימה הערבית המאוחדת והתנועה הערבית להתחדשות), שזכתה בבחירות בארבעה מנדטים. בכנסת זו כיהן כסגן יושבת-ראש הכנסת. בשנת 2008 התמנה לעמוד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא קליטת עובדים ערבים בשירות הציבורי. בבחירות לכנסת השמונה-עשרה הוצב במקום השלישי ברשימת רע”ם-תע”ל. המפלגה זכתה בארבעה מנדטים, וגם בקדנציה הזו כיהן כסגן יושב-ראש הכנסת. בבחירות לכנסת התשע-עשרה נבחר מטעם סיעת רע”ם-תע”ל-מד”ע, ששינתה את שמה לרע”ם-תע”ל. גם בכנסת זו כיהן כסגן יושב-ראש הכנסת. בכנסות השבע-עשרה עד התשע-עשרה שימש גם יושב-ראש סיעת רע”ם-תע”ל. לקראת הבחירות לכנסת העשרים התפלגה רע”ם-תע”ל לרשימה ערבית מאוחדת, שהיו חברים בה שלושה חברי הכנסת, ולתנועה ערבית להתחדשות, שאחמד טיבי כיהן כחבר הכנסת מטעמה. בבחירות לכנסת העשרים היה במקום הרביעי ברשימת הרשימה המשותפת. הרשימה המשותפת זכתה ב-13 מושבים בכנסת. בהמשך נתמנה שוב לסגן יושב-ראש הכנסת ולחבר בוועדת הכספים. מאז כניסתו לכנסת הצליח אחמד טיבי להעביר כ-12 חוקים, רובם ככולם בענייני חברה, כלכלה וצרכנות. בשנת 2010 נשא בכנסת את נאום השואה, שהוגדר על-ידי יושב-ראש הכנסת דאז ראובן ריבלין ”הנאום הטוב ביותר בהיסטוריה של הכנסת”. אחמד טיבי הוא חבר הכנסת הערבי הוותיק ביותר, והוא מכהן בתפקיד זה ברציפות מאז שנת 1999. אפשר לקרוא את קורות החיים של חברי הכנסת גם בשפה הערבית והאנגלית.